רקע

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נחקק בישראל בשנת 1998. חוק זה היווה בסיס לתקנות נגישות השירות שנכנסו לתוקף בדצמבר 2013 ואשר נועדו להבטיח, שאנשים עם מוגבלויות יוכלו לקבל שירותים לפחות באותה רמה כפי, שמקבל אזרח ללא מוגבלות, באופן עצמאי ומבלי שיזדקק לעזרה של גורם שלישי. היות ושירותים רבים ניתנים היום באמצעות רשת האינטרנט, חובה על בעלי אתרים, ספקי השירות, להנגיש את התוכן והפונקציונאליות של השירות בעזרת הטמעת תקן הנגישות הישראלי 5568 המבוסס על הנחיות נגישות לתכני אינטרנט Web Content Accessibility Guidelines – WCAG 2.0 של ה- W3C – World Wide Web Consortium.

הנגשת אתרי אינטרנט מחייבת הבנה עמוקה של הנחיות הנגישות וההשפעה שלהן על האדם עם המוגבלות. חשוב שנותן השירות יבין כיצד אנשים עם מוגבלויות משתמשים באינטרנט ובאילו טכנולוגיות מסייעות הם משתמשים וזאת על מנת לשפר את השירות שהוא מעניק, לא רק בגלל שהחוק דורש, אלא מגלל שזה הדבר הנכון לעשות.

תוספי נגישות

פיתוח אתרים הוא באופן כללי תהליך לא זול. במצב האידיאלי, אם משקיעים ביישום עקרונות עיצוב מכליל ונגישות בתחילת תהליך עיצוב האתר ותכנון מבנה התכנים שלו, אחוז ההשקעה הוא יחסית נמוך בהתחשב בתמורה, שהיא מניבה לארגון בזה שהוא מספק שירותים נגישים לכלל המשתמשים שלו. ארגונים רבים בישראל בחרו שלא ללמוד ולממש בעצמם את נושא הנגישות לאינטרנט מכמה סיבות, כלכליות, לא קיים צוות עיצוב ופיתוח פנים ארגוני ובמקרה של אתר קיים, בעלי האתר לא מעוניינים שיבצעו שינויים בקוד שלו. כדי ליישם את תקן הנגישות אם כן, העדיפו הארגונים לרכוש תוסף נגישות שיבצע בעבורם את ההנגשה של האתר הקיים או של האתר החדש.

שוק התוספים מספק תוספים חינמיים וכאלה שעולים כסף, כאשר, בין חברת התוסף לבין בעל האתר יחתמו התחייבויות חוזיות. ישנם עשרות תוספים חינמיים בשוק המספקים מספר פונקציות, בעיקר ויזואליות, המאפשרות למשתמשים לשנות את גודל הגופן בדף, לשנות צבעי רקע וצבעי גופן, לבחור גופן יותר קריא ועוד. תוסף כזה אינו נותן פתרון נגיש לכל מגוון המוגבלויות ובעיקר לא לאנשים הנעזרים בטכנולוגיה מסייעת כמו קוראי מסך ו/או תוכנות הגדלה ולא מטפל ביכולתם של המשתמשים לנווט בדף בעזרת מקלדת בלבד ולדלג לאזורים חשובים בדף כגון ה- Header, Footer ורכיבי ניווט כמו תפריטים. אי לכך, התקנת תוסף כזה באתר שלכם אינו מנגיש את התוכן לכל דרישות התקן. חשוב לציין כי חלק מהתוספים החינמיים, מאפשרים את הרחבת ההנגשה אבל בתוספת כספית.

חברת תוסף הנגישות, מתקינה את התוסף על האתר ובהתאם להסכם שלה עם בעל האתר, מספקת שירותי הנגשה נוספים. התוסף, כאשר מופעל, מוסיף שכבה של קוד, המממש את חוקי הנגישות, מבלי לשנות את הקוד הקיים. התוסף מספק ממשק חזותי למשתמשים עם המוגבלויות, כדי לאפשר להם לבחור את ההעדפות שלהם. ברגע שההעדפות אלה נבחרות, הן נשמרות וממומשות על כל אתר אינטרנט אחר, המשתמש באותו תוסף.

תוסף הנגישות פותר חסמי נגישות עד רמה מסוימת בלבד ולכן, חברת התוסף צריכה להפגין ידע בבדיקות נגישות עם טכנולוגיה מסייעת ולבצע בדיקות קפדניות במהלך יישום התוסף ולא רק בסוף התהליך ובעקבות תוצאות הבדיקות שלה, ליישם שינויים בקוד על מנת להביא את האתר לרמת הנגישות הנדרשת בחוק. נכון ליום כתיבת מאמר זה, נגיש בקליק ו- USER1ST , מספקות פלטפורמת הנגשה אחורית אשר באמצעותה ניתן להנגיש בצורה ידנית את האתר ללא התערבות בקוד מקור של האתר. כך מתאפשר ליועצי נגישות ולמפתחי האתר לבצע התאמות ידניות ולהגיע לרמת הנגשה טובה. חברת User Accessibility אינה מספקת, נכון לכתיבת מאמר זה, פלטפורמת ניהול אך עובדת עם יועצי נגישות ועושה התאמות פרטניות לאתר בהתאם לצורכי המשתמשים הפוטנציאליים של האתר.

נכון לתחילת ינואר 2020, חברות USERWAY ו- נגיש לי , מספקות אך ורק את התוסף עצמו ללא הספקת פלטפורמה למנהל האתר להתאמות ידניות ולכן התוצר הסופי הוא אתר שעבר הנגשה אוטומטית בלבד ויתכן שיהיו בו יותר רכיבים, שאינם נגישים על פי התקן או על פי צורכי המשתמשים של האתר. בנוסף, אין התוספים הקיימים מספקים הנגשה של מסמכים דיגיטליים כגון מסמכי PDF.

חשוב מאוד, שהלקוח והצוותים מטעמו האמונים על בניית ותחזוקת האתר יבינו את תקנות הנגישות ויחד עם חברת התוסף, יוודאו שאכן כל הנחיות הנגישות מומשו בצורה מלאה באתר. יש להריץ בדיקות נגישות על האתר לאחר מימוש התוסף, תוך שילוב אנשים עם מוגבלויות בבדיקות, כדי להיות בטוחים, שהשירותים הניתנים דרך האתר הם נגישים לאנשים עם מוגבלויות.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.